ספר יעקב
אחיו של נפי
דברי דרשותיו לעמו. הוא משתיק אדם שמנסה להפיל את דוקטרינת המשיח. כמה מילים על ההיסטוריה הנפיתית:
פרק א׳
- לאחר שחלפו חמישים וחמש שנים מאז שעזב לחי את ירושלים, נתן לי נפי, יעקב, מצווה בנוגע ללוחות הקטנים שעליהם חרוטים כתבים אלה. 2. הוא ציווה עליי לכתוב רק כמה דברים על הלוחות הללו שאני רואה בהם יקרי ערך רב, ולגעת רק בעדינות בהיסטוריה של העם הזה, הנקרא נפיים. 3. הוא אמר שההיסטוריה של עמו תיחרט על לוחותיו האחרים ושעליי לשמור על הלוחות האלה ולהעביר אותם לצאצאי מדור לדור. 4. אם הייתה דרשה קדושה או התגלות או נבואה גדולה, הייתי צריך לחרוט את הנקודות המרכזיות שלהם על הלוחות הללו ולכתוב עליהן כמה שיותר, בשם המשיח לטובת עמנו. 5. הדברים שקרו לעמנו הוצגו לנו במדויק כתוצאה מהאמונה והדאגה הגדולה שלנו. 6. היו לנו גם התגלויות רבות ורוח נבואה גדולה; כך ידענו על המשיח, שנבחר לבוא, ועל מלכותו. 7. לכן עבדנו במרץ בקרב עמנו כדי לשכנע אותם לבוא אל המשיח ולשתף בטוב אלוהים, כדי שיוכלו להיכנס למנוחתו. אז לא הייתה לו סיבה להכריז בזעמו שהם לא ייכנסו למנוחתו, כפי שהוא התגרה בימים בהם בחן את בני ישראל במדבר. 8. לכן אנו מתפללים לאלוהים שנוכל לשכנע את כל האנושות לא למרוד באלוהים, לא לעורר אותו לכעס; אלא אנו מתפללים שכל האנשים יאמינו במשיח, יתבוננו במותו, יסבלו את הצלב שלכם יחד איתו, ויעברו בסבלנות את הרדיפות והבושה שבאים מהעולם. ולכן אני, יעקב, מתכוון למלא את מצוות אחי נפי.
- אז נפי הזדקן, וחש שהוא עומד למות בקרוב. לכן הוא משח אדם להיות מלך ושליט על עמו. כעת לפי כלל המלכים — 10. העם אהב את נפי מאוד כי הוא היה מגן גדול עבורם, החזיק את חרבו של לבאן להגנתם ועבד כל חייו לטובתם — 11. כתוצאה מכך, העם רצה להנציח את שמו, וקראו לאלו ששלטו כיורשיו נפי השני, נפי השלישי וכו’, בהתאם לחוקי המלכים. אז זה התואר שהאנשים קראו להם, לא משנה איך שמם.
- ואז נפי מת. 13. כעת האנשים שלא היו למניטים היו נפיים; אך היו גם כאלה שנקראו נפיים, יעקוביטים, יוספים, זורמים, למניטים, למואליים וישמעאליים. 14. אך לא אבחין ביניהם בשמות אלה לאחר מכן; במקום זאת, אקרא למי שמנסה להרוג את הנפיתים למאנים, ואת אלה שידידותיים לנפי אקרא נפיים, או עם נפי, לפי שלטון המלכים.
- כעת החלו הנפיים תחת שלטון המלך השני להתקשה בלבם ולהתמסר למעשים רעים במידה מסוימת, כמו דוד עתיק ובנו שלמה, שרצו להיות להם הרבה נשים ופילגשות. 16. הם גם החלו לבלות את זמנם בחיפוש אחר זהב וכסף והחלו להתמלא בגאווה. 17. לכן אני, יעקב, פניתי אליהם את המילים הבאות כפי שלימדתי אותם במקדש, לאחר שקיבלתי לראשונה מהאדון את המסר שעליי למסור להם, 18. מכיוון שאחי יוסף ואני הוסמנו לכמרים ומורים של העם הזה על ידי נפי. 19. כיבדנו את קריאותינו לתפארת ה’, לקחנו על עצמנו את האחריות, וראינו את חטאי העם כאחריותנו אם לא נלמד אותם בהתמדה את דבר אלוהים. במקרה כזה, בעבודה בכוחנו, הדם שלהם לא היה מלכלך את הבגדים שלנו, אחרת הדם שלהם היה מלכלך את הבגדים שלנו ולא היינו מוצאים נקיים ביום האחרון.