עכשיו אכתוב על הנבואות שאבי דיבר עליהן לגבי יוסף, שנלקח למצרים. 2. יוסף ניבא באמת על כל צאצאיו, ואין הרבה נבואות גדולות יותר מאלו שכתב. הוא ניבא עלינו, ועל הדורות הבאים שצאצאים מאיתנו, והם כתובים על לוחות הפליז.
לאחר שאבי סיים לדבר על נבואותיו של יוסף, קרא לילדיו של למן, בניו ובנותיו, ואמר להם: בני ובנותיי, שהם ילדי הבכור, אני רוצה שתקשיבו לי היטב. 4. אמר ה’ אלוהים: במידה שתשמור את מצוותיי, תשגשג בארץ. אבל במידה שלא תשמור על מצוות שלי, תיחסם מנוכחותי. 5. אבל, בניי ובנותיי, איני יכול לרדת לקברי מבלי להשאיר ברכה עליכם. אני יודע שאם מגדלים אותך בדרך שבה אתה אמור לחיות, לא תסטה מזה. 6. לכן אם אתה מקולל, אני משאיר את ברכתי עליך כדי שהקללה תילקח ממך והוריך יהיו אחראים עליה. 7. ובזכות ברכתי, ה’ אלוהים לא יאפשר לך למות: הוא ירחמן לך ולצאצאיך לעד.
לאחר שאבי סיים לדבר עם ילדיו של למן, הביא אליו את ילדיו של למואל, 9. אומר להם: בני ובנותיי, שהם ילדי בני השני, אני נותן לכם את אותה ברכה שנתתי לילדיו של למן; לכן צאצאיכם לא יושמדו לחלוטין, ובסופו של דבר צאצאיכם יברכו.
כשאבי סיים לדבר איתם, הוא דיבר עם בניו של ישמעאל וכל משפחתו. 11. לאחר שסיים לדבר איתם, אמר לסאם: אתה וצאצאיך מבורכים, כי תירשו את הארץ כמו אחיך נפי, וצאצאיכם ייכללו עם שלו. תברך כמו אחיך, וצאצאיך כמו צאצאיו. תהיה מבורך כל חייך.
לאחר שאבי דיבר עם כל משפחתו לפי רגשות ליבו ורוח ה’ שבו, בריאותו הידרדרה והוא מת ונקבר.
לא עברו ימים רבים לאחר מותו, בני למן, למואל וישמעאל כעסו עליי בגלל אזהרות ותיקון ה’ 14. שהושפעתי לספר להם על סמך דבריו. לימדתי אותם הרבה דברים, כפי שאבי עשה לפני מותו. רוב מה שנאמר כתוב בלוחות האחרים שלי, כי כתובים עליהם פרטים היסטוריים נוספים. 15. אבל על הלוחות האלה אני כותב רק את הדברים שבנשמתי וציטוטים מכתבי הקודש מהלוחות הברונזילים. נשמתי מתענגת על הכתובים, ואני מהרהר בהם וכותב אותם להוראת ילדיי ולטובתם. 16. נפשי שמחה בדברים של האדון, ואני ממשיך להרהר בלבי במה שאלוהים הראה ואמר לי.
ובכל זאת — למרות טובתו הגדולה של ה’ בכך שהראה לי את מעשיו הגדולים והמעוררי יראת כבוד — ליבי צועק: כמה אני אדם מסכן! אכן, ליבי מתאבל בגלל חולשתי האנושית. נשמתי כואבת בגלל החסרונות שלי. 18. אני מוקף מכל הכיוונים בגלל הפיתויים והחטאים שכל כך בקלות לוכדים אותי. 19. כשאני רוצה להיות שמח, אני מתאבל על חטאיי. ובכל זאת, אני יודע על מי סמכתי. 20. אלוהים תמך בי. הוא הוביל אותי דרך צרותיי במדבר ושמר עליי תוך כדי חציית המים העמוקים. 21. הוא מילא אותי כל כך הרבה מאהבתו שזה פשוט הציף אותי לחלוטין. 22. הוא הביס את אויביי, גורם להם לרעוד מולי. 23. הוא שמע את תפילתי ביום ונתן לי ידע בחזיונות בלילה. 24. הפכתי לנועז בזכות תפילות עוצמתיות שניתנות לו ביום. שלחתי את קולי לשמיים, ומלאכים ירדו ולימדו אותי. 25. גופי נשא על כנפי רוחו על הרים גבוהים מאוד; ועיניי ראו דברים גדולים — גדולים מדי לאדם — וצוו לי לא לכתוב אותם.
אם כן, אם ראיתי דברים גדולים כאלה, אם ה’ — שיורד ממעמדו הגבוה כדי לעזור לאנושות — אם הוא ביקר אותי ברחמים כה רבים, מדוע ליבי בוכה ונפשי מתעכבת בעמק הצער, מדוע גופי מתכופף וכוחי נכשל בגלל הקשיים שלי? 27. למה שאכנע אי פעם לפיתויים בגלל חולשות? למה שאאפשר לכל פיתוי של השטן מקום בלבי שיגרום לי לחרטה ולטריד את נשמתי? למה אני כועס על עצמי בגלל האויב שלי? 28. תתעוררי, נשמתי! אל תתמקד בחטא יותר! שמח, ליבי; אל תתן יותר תשומת לב לאויב של נשמתי יותר. 29. אל תכעס בגלל האויבים שלי. אל תאבד את הנחישות לציית לאלוהים כי אני מתמודד עם צרות. 30. שמח ליבי; התפלל לאדון ואמור: אדוני, אשבח אותך לעד. נשמתי תשמח בך, אלוהי, וסלע ישועתי. 31. אדוני, גואל את נשמתי! הציל אותי מאויביי! תגרום לי לרעוד כשהחטא מופיע! 32. מי ייתן ושערי הגיהנום ייסגרו תמיד בפניי כי ליבי שבור ורוחי מתחרטת. אדוני, אל תסגור את שערי צדקתך בפניי, תן לי ללכת בדרכך ולהישאר בדרכך הבטוחה. 33. אדוני, כסה אותי בגלימת צדקך, עזור לי לברוח מאויביי, פנה את הדרך לפניי! אל תתן למכשול להפריע לי, אבל תפנה את הדרך לפניי כדי שאוכל להמשיך בבטחה ולהפריע לאויב שלי. 34. אדוני, בטחתי בך ואסמוך עליך לעד. אני לא אתן את אמוני ביהירות המלומדת של האדם, כי אני יודע שמי שסומך על טיפשים יהירים מקולל. אכן, אלה שסומכים על תורתו השוואית של אדם וסומכים עליה כאילו היו אמת, מקוללים. 35. כן, אני יודע שאלוהים ייתן בחופשיות ובשפע למי שמבקש; כן, אלוהים ייתן לי אם לא אבקש לא נכון. לכן ארים את קולי אליך; כן, אבכה לך, אלוהים, סלע הצדק שלי. לעולם לא אפסיק לקרוא לך, הסלע שלי ואל הנצח שלי. אמן.
