מילים אלו לימדו על ידי אחיו של נפי, יעקב, לעם הנפי: 2. היו בטוחים, עמי היקר, שאני, יעקב, נקראתי על ידי אלוהים והוסמך למסדר הקדוש שלו לאחר שהוקדשתי על ידי אחי נפי. אתה סומך על נפי כמלך או מגן ותלוי בו לביטחון. אתה גם יודע שלימדתי אותך הרבה דברים. 3. אבל אני צריך ללמד אתכם שוב, כי אני דואג ורוצה להציל את נשמותכם. אני מאוד מודאג לגביך. אתם כבר מכירים ושמעתם את ההוראה המתמדת שלי שמראה את הדאגות שלי. לימדתי אותך את דברי אבי, ודיברתי איתך על התורות שמגיעות לבריאת העולם.
עכשיו אדבר איתך על ענייני הווה והעתיד. לכן אקרא לך את דברי ישעיהו — המילים שאחי ביקש ממני לדון בהן איתך. אני מסביר אותם לטובתכם, כדי שתוכלו ללמוד ולהאדיר את שם אלוהים. 5. עכשיו המילים שאקרא הן אלה שישעיהו כתב על כל בית ישראל. אז הם נוגעים אליך, כי אתה מבית ישראל. אכן, ישנם דברים רבים שנאמרו על ידי ישעיהו שרלוונטיים לך כי אתה מבית ישראל.
ועכשיו אלה המילים: ה’ אלוהים מכריז: ארים את ידי אל הגויים ואעלה את דגלי כדי להזמין אנשים להתאסף. והם יביאו את בניך בזרועותיהם, ואת בנותיך יישאו על כתפיהן. 7. ומלכים ידאגו לילדיך, והמלכות שלהם ישמשו כאחיות. הם יכופפו בפניך, עם הפנים לקרקע, וינקו את האבק מרגליך; ותדעו שאני ה’, כי מי שיבטח בי לא יתבייש.
עכשיו אני רוצה לומר משהו על המילים האלה. ה’ הראה לי שמי שהיה בירושלים, ממנה באנו, נהרגו או נלקחו כאסירים. 9. למרות זאת, ה’ הראה לי שהם יחזרו הביתה. הוא גם הראה לי שה’ אלוהים, הקדוש של ישראל, הוא עצמו כדי לבוא אליהם בבשר ודם. ואחרי שיבוא בעצמו לחיות ביניהם, הם יצליפו ויצליבו אותו, לפי דברי המלאך שסיפר לי זאת. 10. ואחרי שיקשיחו את לבם ויחזקו את צווארם מול הקדוש של ישראל, יפלו עליהם משפטי הקדוש של ישראל והם ייענשו וייסבלו. 11. אז אחרי שהם נדחקים לכאן ושם — כך אמר המלאך: רבים ייפגעו בחיים האלה אך לא ייהרגו לגמרי בגלל תפילות המאמינים. הם יפזרו, ייענשו וישנאו. אך ה’ ברחמיו יזכור אותם, וכאשר יתחילו להכיר את גואלם, הם ייאספו חזרה לארצות הירושה שלהם.
והנביא כתב על הגויים שיברכו. אם הם יתחרטו ולא יילחמו נגד ציון ולא יצטרפו לכנסייה החזקה והמרושעת הזו, הם יוושעו, כי ה’ יקיים את הבריתות שעשה לילדיו. זו הסיבה שהנביא כתב את הדברים האלה. 13. כתוצאה מכך, אלה שנלחמים נגד ציון וברית ה’ ינקו את האבק מרגליהם. ואנשי ה’ לא יתביישו, כי הם אלה ששמים בו את אמונם ומחכים לבוא המשיח. 14. לפי דברי הנביא, המשיח יצא בפעם השנייה להשיב אותם. אז כשיגיע הזמן שהם יאמינו בו, הוא יגלה להם את עצמו בכוח ובכבוד גדול, יביא להשמדת אויביהם. הוא לא יהרוס אף אחד שמאמין בו. 15. אבל אלה שלא מאמינים בו יושמדו על ידי אש, סערה, רעידת אדמה, טבח, מחלות ורעב. הם ידעו שה’ הוא אלוהים, הקדוש של ישראל. 16. האם ניתן לשבור את השרשראות שהוטלו על ידי החזקים או לשחרר את העבדים? 17. ובכל זאת ה’ מכריז: גם הסובלים בעבדות נוראית ישוחררו, וכל השרשראות הקשורות את האנושות יישברו. כי אני אלחם בשבילך, ואשחרר את ילדיך. ה’ מכריז: אלחם באלה שנלחמים בך; 18. אני אגרום לעריצים לאכול את בשרם; הם יהיו שיכורים מדם שלהם כאילו זה יין. וכולם יבינו שאני, האדון, מושיעכם וגואלכם, האדיר של יעקב.
שמע, כי ה’ אומר: האם עזבתי אותך? או שנטשתי אותך לנצח? איפה פסק הדין של הגירושין מאמא שלך? למי מכרתי אותך? מכרתם את עצמכם לעבדות דרך חטאיכם. אמא שלך נשלחה בגלל הפשעים שלך. 2. למה, כשבאתי, לא היה שם אף אחד? למה, כשקראתי, אף אחד לא ענה? האם זרועי חלשה מדי כדי להציל אותך? אין לי את הכוח להציל? בנזיפה בלבד אני מייבש את הים, והופך נהרות למדבר, דגיהם מתים ונרקבים מחוסר מים, והם שוכבים מתים מצמא. 3. אני מכסה את השמים בחושך כאילו מתאבל בשק.
ה’ אלוהים נתן השראה לדבריי, ונתן לי לומר אמיתות בלתי ניתנות להכחשה אליך, בית ישראל, כשאתה מטיל בי ספק. הוא מעיר אותי כל בוקר, ממלא את אוזניי בחוכמה. 5. ה’ אלוהים דיבר באוזני, והקשבתי כתלמידו, ולא הפכתי. 6. אני נותן לגבי להכות ונותן לשערות בלחיים שלי להיקרע. לא התרחקתי מעלבונות ויריקה. 7. אני יודע שה’ אלוהים יעזור לי, ולכן איני חש בושה. בהתאם לכך, פניי קבועות כמו צור, ואני יודע שלא אתבייש. 8. המגן שלי קרוב, תומך בי. מי מעז להילחם איתי? בואו נעמוד יחד. מי יהיה היריב שלי? תן לו להתקרב אליי והנזיפה שלי תשפיל אותו! 9. הנה, ה’ יעזור לי. כל מי שמעז לגנות אותי יישחק כמו בגד ישן, והעשים יאכלו אותם. 10. מי מכם מכבד את ה’ ומקשיב לקול עבדו? למרות שאתה מוצא את עצמך בחושך וללא אור, עליך לבטוח באדון. 11. אבל כל מי שמדליק את האש שלך, שמנסה לראות באמצעות הניצוצות שלך, תלך עם הניצוצות שהדלקת. אבל דע זאת ממני: תיפול בכאב.
אתם השואפים לצדק, הקשיבו לי. אתם המבקשים את ה’: הביטו אל המחצבה שממנה באתם, ואל הסלע שממנו אתם חלקים. 2. הביטו לאברהם אל אביכם, ועל שרה, שילדה אתכם; כי הוא היה לבד כשקראתי לו, אבל ברכתי אותו והפכתי אותו לרבים. 3. אכן ה’ ניחם את ציון; תיקן את כל חורבותיה, ועשה את מדבריה כמו עדן ואת מדברתה כגן ה’. שמחה ושמחה יימצאו שם, עם שבח ושירה. 4. הקשיבו לי, עמי, והבינו אותי, עמי, כי אספק לכם תורות כאור שידריך את עמי. 5. אספק את זה בזמן, כשצריך. הצלחתך הסופית תינתן גם אם תפזור באיי הימים, אם תסמוך בזרועותיי. 6. הרימו את עיניכם לשמים והביטו בארץ למטה, כי אם השמיים יתעופפו כמו עשן, והארץ תישחק כמו בגד, וכל האנשים החיים שם ימותו, הניצחון שאני מבטיח לו יישאר לנצח, וניצחוני לא יוכל להיכנע. 7. הקשיבו לי, אתם שדואגים למה שנכון, אתם שזוכרים את הוראותי בלבכם! אל תפחד מהעלבונות של אנשים או מהלעג שלהם אליך. 8. כי העשים יאכלו אותם כמו בגד והתולעת תאכל אותם כמו צמר. אבל ניצחוני יעמוד לעד, וגאולתי לאורך כל הדורות.
התעורר, התעורר, התלבש בתהילה, הו זרוע ה’. להתעורר כמו בזמנים קודמים. אתה זה שחתך את רחב לחתיכות והשליך את הדרקון. 10. אתה זה שייבשת את הים, את מי העומק הגדול, שהפכת את תהום הים לדרך להליכה עבור הגואלים. 11. כך ישוב הגאולים של ה’ ויבואו בשירה לציון, מוכתרים בשמחה וקדושה נצחיים. שיהיו שמחים ושמחים, בעוד עצב ואבל יברחו מהם. 12. אני זה שמנחם אותך!
מה רע שאתה מפחד מאנשים שימותו, בני תמותה שמתים כמו דשא? שכחת את ה’ אלוהיך שהרחיב את השמים והקים את הארץ. אתה חי בפחד מתמיד בגלל המדכא הכועס שלך שרוצה להרוס אותך. מה משנה הכעס של המדכא שלך? 14. זכור שהשבוי שוחרר, לא נקטע ונרצח, והוא לא נותר רעב. 15. אני ה’ אלוהיך, אני עושה את גלי הים השואגים; אדון הצבאות הוא שמי. 16. שמתי את דבריי בפיך והגנתי עליך בידי. אני, שארגנתי את השמים ויצרתי את יסודות הארץ, אמרתי לציון: אתה עמי.
התעורר, קום, קום, ירושלים, אתה ששתה מידו של ה’ את הכוס המרירה של זעמו; אתה שרוקנת את שאריות הסבל המר — 18. לא היה לה מדריך מבין כל בניה שנולדו, אף אחד מהם לא לקח אותה ביד מכל בניה. 19. שני האסונות האלה מגיעים אליך — הרס והרס — מי יכול לנחם אותך? רעב והרס — איך אנחם אותך? 20. בניך התעלפו בכל רחוב; כמו צבי שנתפס ברשת. הם שיכורים מזעמו של ה’, מהנזיפה של אלוהיך.
לכן הקשיבו לזה, האומללים, השיכורים אך לא מהיין. 22. כך אומר אדונך — ה’ ואלוהיך השומר על עמו: אקח את כוסך המרירה ולעולם לא תצטרך לשתות ממנה שוב. 23. אז אעביר אותה לידיהם של המענה שלך, שציווה עליך לרדת לקרקע כדי שיוכלו לדרוך עליך — ואתה שכבת על הקרקע כמו שביל לעוברים ושבים.
התעוררו, התעוררו והלבישו את עצמכם במעלה ציון. הלא נימולים והטמא לעולם לא ייכנסו שוב. 25. קום ונער את האבק. חזור לכס המלכות שלך, ירושלים. תוריד את השרשראות מהצוואר שלך, ציון משועבד.
